החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשלושה שיקים, כדלקמן:
א. שיק על סך 20,000 ₪ ליום 30.3.09;
ב. שיק על סך 20,000 ₪ ליום 30.4.09;
ג. שיק על סך 20,000 ₪ ליום 30.5.09.
דיון בהתנגדות התקיים ביום 9.12.13. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, מבלי שהמבקש ייחקר על תצהירו.
לטענת המבקש, בשנים 2008-2009 שהה בארצות הברית, ותיווך בין שתי חברות אמריקאיות לבין המשיבה, בעסקאות לאספקת מוצרי ריצוף. כמתווך בין המשיבה לבין החברות האמריקאיות, נתבקש לתת שיקים כבטחון לתשלום עבור הסחורה שסופקה. בהתאם לכך, ניתנה למשיבה סידרת שיקים לבטחון, אשר שלושת השיקים דלעיל הם חלק ממנה. המשיבה אמורה הייתה להחזיר את השיקים לידי המבקשת, על פי הסכמת הצדדים. לטענת המבקשת, המשיבה קיבלה תשלום עבור הסחורה שסיפקה, ולא הייתה זכאית להפקיד את השיקים, שניתנו לבטחון בלבד.
לטענת המשיבה, כל טענות המבקש הן טענות בעלמא, טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב. למרות שמדובר בשיקים משנת 2009, המבקש אינו מציג מסמכים המעידים על פניות שלו אל המשיבה, על מנת שתחזיר לו את השיקים לידיו. אשר לטענה כי מדובר בשיקים לביטחון, הרי שלטענת המשיבה אין לכך אסמכתא או אזכור על השיקים עצמם. אשר לטענה כי התמורה עבור הסחורה שולמה, הרי שלכך אין כל אסמכתא, והטענות הובאו באופן כללי וללא פירוט.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להורות על קבלת ההתנגדות.
המבקש, כאמור, כלל לא נחקר על תצהירו. טענתו, כי מדובר בשיקים שניתנו למשיבה לבטחון בלבד, וכלל לא נועדו לתשלום, לא נסתרה, איפוא, לעת עתה. הטענה כי שטר שימש כבטחון בלבד, ולא היה מיועד לפירעון חוב, הינה טענה שהנתבע רשאי להוכיחה בראיות בעל פה, אף אם אין השטר נושא כיתוב מפורש לעניין זה (ראה ש. לרנר, דיני שטרות, עמ' 310).
אשר לטענה, כי התמורה עבור הסחורה שהוזמנה – אכן שולמה, זו אמנם הועלתה באופן כללי, ללא פירוט וללא אסמכתאות. עם זאת, טענה זו מהווה נדבך נוסף להגנת המבקש, ואינה עומדת בפניי עצמה. אילו עמדה טענה זו לבדה, דומה כי היה מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בעטייה בהפקדת ערובה מספקת, אלא שטענת המבקש, לפיה מדובר בשיקים לבטחון בלבד, מזכה אותו ברשות להתגונן, ללא תנאי.
אשר על כן, ניתנת בזאת רשות להתגונן.
ההתנגדות מתקבלת. הליכי הוצל"פ מעוכבים.
התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובעת תגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.